תאונות דרכים - מתי להגיש את התביעה לבית המשפט 

פסק הדין הניתן על ידי בית המשפט ממצה את כל זכויות הנפגע. לא ניתן לתבוע פיצוי נוסף לאחר מתן פסק הדין (אלא במקרים נדירים), גם אם מצב הנפגע יוחמר.

לכן רצוי להגיש את התביעה לבית המשפט רק לאחר גיבושו הסופי של הנזק ואיסוף כל המידע והמסמכים.

התביעה חייבת להיות מוגשת לבית משפט לא יאוחר מתום שבע שנים ממועד קרות התאונה. לעיתים, כאשר הנפגע הוא גם המבוטח בביטוח החובה, כדי למנוע מחלוקת מיותרת, חייבים להגישה תוך שלוש שנים ממועד התאונה.

כאשר הנפגע לא מגלה מייד עם התאונה כי הוא סובל ממחלה מסוימת, יתחיל מרוץ ההתיישנות מהיום בו גילה הנפגע את המחלה. אולם כאן קיימת מגבלה שאסור להתעלם ממנה: אסור שיעברו בכל מקרה עשר שנים מיום התאונה. אם לדוגמא אדם עבר תאונת דרכים ביום 1.1.1995 ורק ביום 1.1.2000 גילה כי הוא סובל ממחלה מסוימת, עליו להגיש את תביעתו עד 1.1.2005.

בתי המשפט ניסו לצמצם את מגבלת 10 השנים, החילו אותה רק על רכיב הנזק שבעילת התביעה וקבעו שאין היא חלה על רכיבים אחרים כמו רכיב הקשר הסיבתי.

כך למשל, אדם שחלה בטרשת נפוצה שמונה שנים לאחר התאונה. רק כעבור שנה נוספת גילו הרופאים שקיים קשר סיבתי בין הטרשת לתאונת הדרכים. בית המשפט קבע כי מגבלת 10 השנים אינה חלה במקרה זה. הנפגע יכול להגיש את תביעתו לבית המשפט שבע שנים לאחר גילוי הקשר הסיבתי, ללא מגבלת 10 השנים מיום התאונה.

אדם שנפגע בתאונת דרכים בהיותו מתחת לגיל 18, יכול להגיש את תביעתו לבית המשפט לא יאוחר מתום שבע שנים מיום הגיעו לגיל 18, דהיינו עד ליום הולדתו ה- 25.

נפגע בעבודה חייב להגיש את ההודעה על הפגיעה בעבודה למוסד לביטוח לאומי תוך שנים עשר חודש ממועד התאונה.

אם יש לנפגע ביטוח אישי המזכה אותו בתגמולי ביטוח, כגון, ביטוח לאובדן כושר עבודה, נכות מתאונה, תאונות אישיות, וכל סוגי ביטוחי החיים, עליו להגיש את התביעה לתגמולי ביטוח תוך שלוש שנים לבית המשפט. לא די בהגשתה לחברת הביטוח.